Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 80a

לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל אֲבָל בְּיוּחֲסִין לֹא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ בְּיוּחֲסִין

Traduction

The Sages taught that the children’s attachment to her proves that she is their mother only with regard to the consecrated items of the border, i.e., teruma, meaning that if she is the wife of a priest, her children may partake of teruma. But with regard to lineage, this proof is not relied upon, and her daughters may not marry priests. And Rabbi Yoḥanan says: If the children cling to her they are considered hers in all regards, even with regard to lineage.

Rachi non traduit

לא שנו. דסמכינן אכרוכין אלא לקדשי הגבול אם כהן הוא אוכלים בקדשי הגבול משהביא ראיה על אשה זו שהיא כשירה לכהונה סומכין על הבנים הכרוכין אחריה לומר בניה הן ואינן חללין:

אבל ליוחסין. אם יש בהן בנות אינן נישאות לכהנים עד שיביאו ראיה שהן בנותיה של זו:

ור' יוחנן אמר אפילו ליוחסין. סמכינן אחזקה שהן כרוכין אחריה:

Tossefoth non traduit

לא שנו אלא בקדשי הגבול. לפי' רש''י הא דאמרינן דמהני כרוכין היינו דוקא לתרומה שאם הוא כהן והביא ראיה על האשה אין צריך להביא ראיה על הבנים להאכילן בתרומה וקשה דמשמע דמכל מקום צריך שיהו כרוכין להאכילן בתרומה ובפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף כה:) אמרינן האומר בני זה וכהן הוא נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה אלמא לא בעינן שיהו כרוכין אחריה ויש לומר דרב תנא הוא ופליג ורבינו תם פירש דרב סבר כמאן דאמר (שם כד:) אין מעלין מתרומה ליוחסין ולכך נאמן להאכילו תרומה כיון דבידו הוא ומתני' דהכא סברה כמאן דאמר (שם) מעלין מתרומה ליוחסין והכא הכי פירושו לא שנו אלא בקדשי הגבול פירוש בכל דבר קדושה כגון לתרומה ולנשיאת כפים ולהשיאו אשה אבל ליוחסין לא כלומר לסקול על ידו דקאמר זה הבן וזו אמו והבן בא עליה לא מהימן והיינו דקאמר ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר סוקלין ושורפים על החזקות ולפירוש הקונטרס אבל ליוחסין כגון להיות משמש בנו על גבי המזבח לא מהימן צריך לומר דהכי מייתי ראיה סוקלין ושורפין על החזקות וכל שכן דנאמן ליוחסין:

וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַלְקִין עַל הַחֲזָקוֹת סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת וְאֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה עַל הַחֲזָקוֹת

Traduction

The Gemara comments: And Rabbi Yoḥanan follows his standard line of reasoning, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: The court flogs one about whom witnesses testify that he violated a prohibition on the basis of presumptive status, even if there is no testimony to definitively establish that the person violated a prohibition, as will be explained. Similarly, the court stones or burns one about whom witnesses testify that he violated a prohibition resulting in court-imposed capital punishment on the basis of presumptive status. But one does not burn teruma on the basis of presumptive status unless there is testimony that it became ritually impure.

Rachi non traduit

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה. דאמר סמכינן אחזקה שהוחזקו ליכרך אצלה בחזקת שהיא אמו אפילו לענין דיני נפשות ליסקל ולישרף זה על זה כדלקמן וכ''ש ליוחסין להכשר כהונה:

מלקין על החזקות. על דבר שאנו מחזיקים כן ואפילו אין עדות בדבר:

שורפים וסוקלין כו'. כדמפרש להו ואזיל:

ואין שורפין תרומה על החזקות. דבר שהוא טמא מתוך חזקה ולא מתוך שהוא ראיה ונגע בתרומה כגון תינוק שהוא סתמא מוחזק טמא שמחפש באשפה שיש שם נבילות ושרצים ונגע בתרומה אין שורפין אלא תולין כדמפרש טעמא כדאמרינן העמד עיסה על חזקת טהרה ואלו הוא ממיעוט תינוקות (הוא) שלא טיפח:

מַלְקִין עַל הַחֲזָקוֹת כְּרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה הוּחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה

Traduction

How so? The court flogs one about whom witnesses testify that he violated a prohibition on the basis of presumptive status, in accordance with the opinion of Rav Yehuda. As Rav Yehuda says: If a woman had among her neighbors the presumptive status of a menstruating woman, and witnesses testified that her husband engaged in sexual intercourse with her, he is flogged due to her status as a menstruating woman, and there is no need for testimony that she was a menstruating woman.

Rachi non traduit

הוחזקה נדה בשכינותיה. שראו שכינותיה שהיא היום היתה מלובשת בגדי נדותה:

סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִישׁ וְאִשָּׁה תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת שֶׁהִגְדִּילוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת נִסְקָלִין זֶה עַל זֶה וְנִשְׂרָפִין זֶה עַל זֶה

Traduction

The court stones or burns one about whom witnesses testify that he violated a prohibition resulting in court-imposed capital punishment on the basis of presumptive status, in accordance with the opinion of Rabba bar Rav Huna. As Rabba bar Rav Huna says: With regard to a man and a woman and a boy and a girl who grew up together in one home as a single family, the presumption is that they are related, even absent witness testimony to that effect. Therefore, they are stoned due to engaging in intercourse with each other if the male child, now an adult, engages in intercourse with the woman, as it is considered incestuous sexual intercourse. And they are burned due to engaging in intercourse with each other if the man engages in intercourse with the female child, now an adult, since she is considered his wife’s daughter.

Rachi non traduit

איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית. בחזקת שהיא אשתו ואלו בניהם ואין אנו מכירין בהם בעדות גמור:

נסקלין זה על זה. אם בא הבן על האשה נסקל הבן עליה משום בא על אמו והיא עליו:

ונשרפין זה על זה. אם בא האיש על הבת דבתו בשריפה:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁבָּאת לִירוּשָׁלַיִם וְתִינוֹק מוּרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵיפָהּ וְהִגְדִּילַתּוּ וּבָא עָלֶיהָ וֶהֱבִיאוּם לְבֵית דִּין וּסְקָלוּם לֹא מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וַדַּאי אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ

Traduction

The Gemara cites a related incident: Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: An incident occurred involving a woman who came to Jerusalem with a child riding on her shoulders, in the manner of a mother and a son, and she raised him, and he eventually engaged in intercourse with her. And they brought them to court and stoned them for violating the prohibition against a mother and son engaging in intercourse. This was not because he was definitely her son, as they had no testimony to that effect, but because he clung to her, and he therefore had the presumptive status of being her son.

Rachi non traduit

ותינוק מורכב על כתיפה והגדילתו. בחזקת בנה:

וְאֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה עַל הַחֲזָקוֹת דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין שׂוֹרְפִין וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דִּתְנַן תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּצַד הָעִיסָּה וּבָצֵק בְּיָדוֹ רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְטַפֵּחַ

Traduction

Rabbi Yoḥanan stated: But one does not burn teruma on the basis of presumptive status. As Rabbi Shimon ben Lakish says: One burns teruma on the basis of presumptive status, and Rabbi Yoḥanan says: One does not burn teruma in this case. The Gemara comments: And they follow their standard lines of reasoning in this matter, as we learned in a mishna (Teharot 3:8): If a ritually impure child is found alongside ritually pure started dough, and he has risen dough in his hand that may have been removed from the larger portion of started dough, Rabbi Meir deems the started dough pure, since there is no proof the child touched it, as he might have been given the piece by someone else. And the Rabbis deem it impure, as they assume that he touched the started dough. The child is presumed to be impure because it is the manner of a child to handle [letappe’aḥ] items.

Rachi non traduit

ובצק בידו. בידוע שנטל מן העיסה:

לטפח. בשרצים ונבלות שבאשפה:

Tossefoth non traduit

שדרכו של תינוק לטפח. פירש בקונטרס לטפח באשפה וא''ת כיון שהתינוק אינו ודאי טמא אם כן אמאי נקט תינוק שנמצא בצד העיסה לינקוט שנגע בעיסה ועוד קשה דאמרינן בתוספתא (דטהרות פ''ג ע''ש) מפני מה אמרו שהתינוק טמא משום דנשים נדות מגפפות ומנשקות אותו והכא מפרש משום דמטפחין באשפה לכך פירש ר''ת שהתינוק ודאי טמא כדמפרש בתוספתא ולכך נקט שנמצא בצד העיסה ובצק בידו דהשתא ספק הוא אם נטלה מן העיסה וטימא את העיסה או שמא אדם טהור נכנס לשם ונטל את העיסה ונתן לתינוק ובהא פליגי ר' מאיר ורבנן דר' מאיר מטהר דתלינן באדם טהור וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח פי' בעיסה ויש לנו לומר שנטלה ובכי האי גוונא פליגי בתוספתא גבי תינוק שנמצא בצד הקבר ושושנים בידו ואינו יודע אם התינוק נטלן או אדם טהור נתנן לו ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאין:

וְהָוֵינַן בַּהּ מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר קָסָבַר רוֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין וּמִיעוּט אֵין מְטַפְּחִין וְעִיסָּה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה עוֹמֶדֶת וּסְמוֹךְ מִיעוּטָא לַחֲזָקָה אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא וְרַבָּנַן מִיעוּטָא כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי רוּבָּא וַחֲזָקָה רוּבָּא עֲדִיף

Traduction

And we discussed that case: What is the reasoning of Rabbi Meir? He holds that a majority of children handle items, in this case the dough, that are within reach, and a minority do not handle items within reach, and the dough itself retains a presumptive status of purity, since its impurity has not been definitively determined. And if one appends the minority of children who do not handle items within reach to the presumptive status of purity of the dough, the force of the majority of children who handle items within reach is weakened. Therefore, the dough is considered pure. And the Rabbis contend that in a case where the majority is followed, the minority is considered like it does not exist. Consequently, there is a conflict between the determining factors of the majority of impure children who handle items within reach and the presumptive status of purity of the dough. In that case, the majority takes precedence.

Rachi non traduit

סמוך מיעוטא. דאין מטפחים לחזקה דעיסה ואיתרע רובא דמטפחין דלר' מאיר לא בטיל מעוטא לגמרי דשמעינן ליה (נדה דף לב.) דחייש למיעוטא הילכך במקומו עומד וכי משכח מידי לאיצטרופי בהדיה מצטרף:

מיעוטא כמאן דליתיה דמי. דבטיל ליה לגבי רובא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוט (שם):

Tossefoth non traduit

סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא. פירוש והוי רוב כמאן דליתיה וקשה דבריש פרק בתרא דיבמות (דף קיט.) אמרינן גבי האשה שהלך בעלה למדינת הים וצרתה עמו ושמעה האשה שמת בעלה ר' מאיר אומר לא תנשא ולא מתיבמת לפי דרוב נשים מתעברות ויולדות ואיכא למימר שהצרה שהלכה עמו ילדה והויא האשה שנשארה פטורה מן היבום ומיעוט מפילות ילדיהן וקאמר ר''מ דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה שהרי היתה בחזקת זקוקה ליבום כשהלך בעלה למדינת הים ולא היה לו בנים והוה ליה פלגא ופלגא כלומר דמיעוטא וחזקה חשובין כנגד אותן רוב דנשים מתעברות ויולדות והוה פלגא ופלגא ולא תנשא ולא תתייבם וכמו כן אית לן למימר הכא וכי תימא דאין הכי נמי והא דמטהר רבי מאיר היינו משום דתינוק אין בו דעת לישאל וכל ספק שאין בו דעת לישאל אף ברשות היחיד ספיקו טהור דהא בהדיא אמרינן בסמוך בשמעתין דעשאוהו חכמים כמי שיש בו דעת לישאל וי''ל שאין זה רוב חשוב אלא רוב גרוע לכך מרעי ליה מיעוטא וחזקה ותדע שאין חשוב מדאמרינן בסמוך עשאוהו חכמים כמי שיש בו דעת לישאל ולכך מטמאין את העיסה ואי הוה רוב חשוב אפילו אין בו דעת לישאל הוה לן לטמויי וע''כ צריך לומר כן דאם לא כן קשה אליבא דרבנן דהא רבנן קאמרי התם גבי הלך בעלה למדינת הים ושמעה שמת תנשא דקסברי דמיעוט כמאן דליתיה דמי ורובא וחזקה רובא עדיף ואם כן אמאי קאמר הכא רבי יוחנן אליבא דרבנן אין זו חזקה ששורפין עליה תרומה אלא שמע מינה שאין זה רוב חשוב ולפיכך התם דרוב חשוב תנשא (ולפי זה ניחא מה שמקשים העולם דקשה להו גבי שני דברים אין בו דעת לישאל ועשאוהו כמי שיש בו דעת לישאל וקא חשיב דתינוק ומקשין מאי איריא שיש בו דעת לישאל תיפוק ליה משום דסבירא להו לרבנן במיעוטא כמאן דליתיה ורובא וחזקה רובא עדיף וא''כ אפילו אין בו דעת לישאל טמא דהא אין זה ספק טומאה אלא ודאי טומאה ש''מ שאין זה רוב חשוב ואי לאו דעשאוהו חכמים כמי שיש בו דעת לישאל לא היו מטמאים):

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא זוֹ הִיא שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין זוֹ חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ תְּרוּמָה

Traduction

Reish Lakish says in the name of Rabbi Oshaya: This halakha of a child is an example of a presumption, i.e., that children handle items within reach, that one burns teruma based on it, since the Rabbis hold that it is sufficiently established that the dough has become impure to allow it to be burned. Rabbi Yoḥanan says: This is not the presumption that one burns teruma based on it. Rather, the dough is set aside and may be neither eaten nor burned.

Rachi non traduit

זו היא ששורפין עליה את התרומה. חזקה ששורפין עליה את התרומה חזקת תינוקות שמחזיקין לטפח שורפין עליה תרומה דהאי מטמאין דקאמרי רבנן לשרוף קאמרי:

שורפים וסוקלין כו'. כדמפרש להו ואזיל:

אין זו חזקה ששורפין כו'. וכי אמרי רבנן לתלות קאמרי:

אֶלָּא אֵיזוֹ חֲזָקָה לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה כְּדִתְנַן עִיסָּה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּשְׁרָצִים וּצְפַרְדְּעִים מִטַּפְּלִין שָׁם וְנִמְצְאוּ חֲתִיכוֹת בָּעִיסָּה אִם רוֹב שְׁרָצִים טְמֵאָה אִם רוֹב צְפַרְדְּעִים טְהוֹרָה

Traduction

The Gemara asks: But if so, according to Rabbi Yoḥanan, what is the presumption that one burns teruma based on it? The Gemara answers: As we learned in a baraita: In a case where started dough is in the house, and creeping animals, which impart impurity when dead, and frogs, which do not impart impurity, are also present there, and pieces of an unidentified creature were found in the started dough, if the majority of creatures in the house are creeping animals, the dough is impure, since the presumption is that the pieces are from a creeping animal. If the majority are frogs, it is pure.

Rachi non traduit

שרצים. צב הדומה לצפרדע הצב טמא והצפרדע טהור:

מטפלים שם. עושים נפולין נפולין חתיכות חתיכות:

ונמצאו חתיכות בעיסה. ואין ידוע אם של שרצים או של צפרדעים:

אם רוב שרצים. אם הבית מוחזקת להיות שרצים מצוים שם יותר מצפרדעים טמא אף לישרף דחזקה ורובא דאיתיה קמן הוא אבל ההיא דתינוק רובא דליתיה קמן הוא:

תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵי דְּבָרִים אֵין בָּהֶם דַּעַת לִישָּׁאֵל וַעֲשָׂאוּם חֲכָמִים כְּמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דַּעַת לִישָּׁאֵל תִּינוֹק וְעוֹד אַחֶרֶת

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: There is a principle that when a possible case of impurity cannot be verified, even if it occurred in a private domain, where generally cases of uncertain impurity are deemed impure, it is deemed pure. Two things do not have the capacity to be questioned, i.e., one cannot verify what happened through investigation. Yet in these two cases, the Sages deemed them as things that have the capacity to be questioned and rendered them impure in cases of uncertainty in a private domain. The two cases are that of a child and an additional halakha.

Rachi non traduit

כותיה דר' יוחנן. דאמר מטמאין דרבנן לתלות:

כמי שיש דעת לישאל. וקי''ל (נדה דף ד:) ברה''י ספיקו טמא דבדבר שאין בו דעת לישאל קי''ל (שם) דאפילו ברה''י ספיקו טהור:

תִּינוֹק הָא דַּאֲמַרַן וְעוֹד אַחֶרֶת מַאי הִיא עִיסָּה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְתַרְנְגוֹלִים וּמַשְׁקִים טְמֵאִים שָׁם וְנִמְצְאוּ

Traduction

The case of a child is that which we said concerning a child holding some dough discovered alongside a larger piece of dough. All of the dough is deemed impure, since the child cannot be asked whether or not he rendered the dough impure. And what is the additional one? If pure, started dough was located inside the house, and chickens and impure liquids were present there, and there were found to be

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source